בני סעיד חמודה בע"מ נ' מועצה מקומית ערערה ואח'

החלטה

עניינה של החלטתי זו טענתה המקדמית של המבקשת לפיה לבית המשפט דנן לא מוקנית הסמכות המקומית לדון בתביעה וכי זו מוקנית לבתי המשפט במחוז חיפה.

הטענות הועלו במסגרת הבקשה שהגישה המבקשת למתן רשות להתגונן ובהתאם להחלטה שניתנה על ידי ביום 15.5.11 התבקשה תגובת המשיבה לטענות אלה, בטרם קביעת מועד לקיום הדיון בבקשה עצמה.

המשיבה בתגובתה לבקשה התנגדה להעברת הדיון לבית המשפט בחיפה ומטעמה של המבקשת הוגשה תשובה לתגובה. לאחר עיון בכל אלה, נחה דעתי אין מקום לשעות לטענתה המקדמית הנ"ל של המבקשת.

תקנה 3(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת כי תובענה שאינה במקרקעין ניתן להגיש לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצא המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות.

למקרא הוראות ההסכם (נספח 1 לכתב התביעה), עולה כי בין הצדדים לא נקבע דבר לעניין מקום ביצוע התשלומים למשיבה מכח ההסכם. במקרים כאלה בהם שותקים הצדדים להסכם ביחס למקום קיומו של החיוב, קובע הדין המהותי, בסעיף 44 לחוק החוזים, חלק כללי, התשל"ג – 1973, כי "חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עיסקו של הנושה ואם אין מקום עסק, במקום מגוריו הקבוע".

מכאן, ובהתחשב במקום מושבה של התובעת (שכונת ביר אלאמיר, נצרת), נראה כי המקום לקיום החיוב הכספי, הינו בעיר נצרת ומכאן מקור הסמכות לבית המשפט דנן.

מעבר לנדרש יצויין כי בהלכות בית המשפט נקבע כבר לא פעם כי במדינה קטנה כשלנו, אין לייחס חשיבות יתר לכללי הסמכות המקומית ובבואו של בית המשפט להכריע בבקשה דוגמת הבקשה דידן, על בית המשפט לשאול את עצמו אם יש בהותרת הדיון בתיק, בבית המשפט שאליו הוגשה התביעה מלכתחילה, כדי להרתיע את הנתבעים מלממש את זכויותיהם. במקרה דנן, התביעה הוגשה לבית המשפט בנצרת ובמסגרת בקשתם מבקשים הנתבעים להעביר את הדיון לבית המשפט בחיפה. המרחק בין בתי המשפט אינו רב כלל ולא זו אף זו, כתובת משרדו של ב"כ המבקשת הינה בעיר עפולה השכנה לעיר נצרת.

בנסיבות העניין, ואף מטעם זה, דין הטענה לחוסר סמכות מקומית להדחות.

בשולי ההחלטה, ולהשלמת התמונה אציין כי במסגרת תשובתה לתגובה, הפנתה הנתבעת להוראת הסכם ההתקשרות (אותו נספח 1), סעיף 70 שם, הקובעת כי סמכות הדיון המקומית בכל עניין שלא מובא לבוררות הינה לבית משפט השלום בחדרה או לבית המשפט המחוזי בחיפה אלא אם כן הסכימה הנתבעת אחרת. נוכח הוראת הסעיף הנ"ל שבה הנתבעת וביקשה להעתר לטענתה המקדמית ולהעביר את הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך.

מעבר לעובדה כי מדובר בטענה חדשה שזכרה לא בא במסגרת הבקשה עצמה ולפיכך לא היה להעלאתה בשלב מאוחר זה, הרי שמנוסח הסעיף לא ניתן ללמוד על כך שמדובר בסמכות שיפוטית ייחודית, וככל שקיים ספק בעניין זה, צריך כי זה יפעל לטובת המשיבה.

בנסיבות העניין ומכל האמור, הרי קובעת כי לבית המשפט בנצרת מוקנית הסמכות המקומית לדון בתביעה ומכאן הריני דוחה את הטענה המקדמית לעניין חוסר סמכות מקומית.

הודעה על מועד הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן תינתן בהחלטתה נפרדת שתשלח לצדדים.

ניתנה היום, ה' תמוז תשע"א, 07 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: